My Items

I'm a title. ​Click here to edit me.

More

המעורר – הרפתקת דפוס

כתב העת "המעורר" שרד פחות משנתיים, אבל שמו נצרב בלבבות. סיפורו אינו רק זה של יוסף חיים ברנר, הסופר והעורך של כתב העת, אלא גם סיפור העלילה של מלאכת סַדָּרוּת מאומצת, עימוד, הדפסה, הפצה וטוויית קשרים בין סופרים ומשכילים. ברנר ושותפיו התעקשו על הוצאת כתב עת בשפה העברית, ברגע שבו היה זה מעשה כמעט מופרך וחסר תוחלת. במרוצת השנים נעשה "המעורר" שם נרדף להתעוררות הרוח ולדחף לעשות מעשה כנגד כל הסיכויים.

קובץ זה הוא מחווה להרפתקת הדפוס של "המעורר" ולחלקו של ברנר בצד החומרי של כתב העת, החל מסידור האותיות, עיצוב החוברות, הגהתן והבאתן לדפוס, ועד למסעות ההפצה מהדפוס אל הקוראים. הוא מאיר על סיפור צמיחתו בלונדון, על הגרפיקה ועל הטיפוגרפיה שלו, וכולל הדפסה מחודשת של החוברת הראשונה של כתב העת, שהופיעה בינואר 1906.

המאמרים המופיעים בקובץ:
אל לונדון של ברנר: סיפור "המעורר", הדפוס של נרודיצקי / חיים באר.
הטיפוגרפיה של "המעורר" / שני אבני.
על הדחף לקשט / ננה אריאל.
מהדפוס אל הקוראים: שמעון ביכובסקי סוכן "המעורר" / חגית מטרס.

I מאוס, סיפורו של ניצול

זוכה פרס פוליצר לשנת 1992

מאוס הוא סיפורם של ולאדק ספיגלמן, ניצול יהודי מאירופה של היטלר, ושל בנו, מאייר המבקש להתמודד עם אביו, עם סיפורו המבעית של אביו ועם ההיסטוריה עצמו. צורתו ואיוריו של מאוס (הנאצים כחתולים, היהודים כעכברים), מצליחים לחלוטין לנער מעלינו כל תחושה של קרבה לאירועים המתוארים, בעודו ניגש אל הדבר שאין להעלותו על דל שפתיים, באמצעות המוכר והקרוב.

הלוך ושוב בין פולין לרגו פארק, ניו-יורק, מאוס מגולל שני סיפורים רבי-כוח: הראשון הוא תיאורו של ספיגלמן האב את אירופה של היטלר ואת סיפור ההישרדות שלו ושל אישתו, סיפור אימתני הרצוף באין-ספור חיכוכים עם המוות, הימלטויות בלתי-סבירות ואימתם של המאסר ושל הבגידה. הסיפור השני הוא סיפורו של המחבר בדבר מערכת היחסים הבלתי-נסבלת שלו עם אביו המזדקן, בעודם מנסים לנהל חיים נורמאליים בצל ויכוחים על זוטות וביקורים חולפים, לנגד ההיסטוריה שברקע, הגדולה מכדי לפייסה.

על כל רבדיו, זהו סיפור-הניצול האולטימטיבי – וכן סיפורם של הילדים, שבדרך כלשהי ניצלו מידיהם של הניצולים עצמם.

החלק הראשון של מאוס לוקח את הוריו של ספיגלמן לשערי אושוויץ ואותו עצמו לגבול הייאוש. הניחו בצד את כל תפישותיכם הקודמות: החתולים והעכברים שבמאוס אינם טום וג'רי, אלא משהו שונה למדי. זוהי סוגה ספרותית חדשה.
ארט ספיגלמן הוא מייסד ועורך-שותף בכתב העת האוונגרדי ועטור השבחים RAW, העוסק בקומיקס וברישום. עבודותיו ראו אור בניו יורק טיימס, בפלייבוי, בווילג' ווייס ובעיתונים רבים אחרים. איוריו הוצגו במוזיאונים ובגלריות ברחבי העולם.

II מאוס, סיפורו של ניצול

זוכה פרס פוליצר לשנת 1992

מאוס הוא סיפורם של ולאדק ספיגלמן, ניצול יהודי מאירופה של היטלר, ושל בנו, מאייר המבקש להתמודד עם אביו, עם סיפורו המבעית של אביו ועם ההיסטוריה עצמו. צורתו ואיוריו של מאוס (הנאצים כחתולים, היהודים כעכברים), מצליחים לחלוטין לנער מעלינו כל תחושה של קרבה לאירועים המתוארים, בעודו ניגש אל הדבר שאין להעלותו על דל שפתיים, באמצעות המוכר והקרוב.

חלקו השני של מאוס נע בין צריפי אושוויץ ובין בקתות הנופש בהרי "קטסקילס". טראגי ומשעשע לחילופין בכנותו, הוא מגיע לרמת מורכבות ודיוק מחשבתי החדשות לעולם הקומיקס ונדירות בכל מדיה אחרת.

מאוס מגולל שני סיפורים רבי עצמה: הראשון, הוא סיפור הישרדותו של ספיגלמן האב, כנגד כל הסיכויים, המשרטט את הפרדוקס של חיי היומיום במחנות המוות. הסיפור השני הוא סיפורו של המחבר בדבר מערכת היחסים הטעונה והסבוכה שלו ושל אביו המזדקן. על כל רבדיו, זהו סיפור-הניצול האולטימטיבי – וכן סיפורים של הילדים, בני הדור השני, שבדרך כלשהי ניצלו מידיהם של הניצולים עצמם.

ארט ספיגלמן הוא מייסד ועורך-שותף בכתב העת האוונגרדי ועטור השבחים RAW, העוסק בקומיקס וברישום. עבודותיו ראו אור בניו יורק טיימס, בפלייבוי, בווילג' ווייס ובעיתונים רבים אחרים. איוריו הוצגו במוזיאונים ובגלריות ברחבי העולם.

ספר שפיצר

מונוגרפיה אודות ד"ר משה שפיצר וספרי "הוצאת תרשיש", כולל ביוגרפיה, קטלוג מלא של ספרי ההוצאה, מפתחות ומסות קצרות שכתבו אנשי רוח וספר, העוסקות בקשר שבין תוכן וצורה.

בהשתתפות: יונתן אופק, דרור בורשטיין, אריאל הירשפלד, אריאל ורדי, שמעון זנדבנק, יונתן מאיר, גדעון עפרת וגילה קפלן.

מפעלו ופועליו החלוציים והמהפכניים של ד"ר משה שפיצר בתחום עיצוב הספר העברי החדש, איכות ההדפסה והתפתחות אותיות הדפוס העברי מקנים לו מקום נכבד בין גדולי המדפיסים העבריים שהטביעו את חותמם על תולדות הספר העברי בחמש מאות שנות הדפוס העברי. ד"ר שפיצר נחון בסגולות שרק לעתים נדירות חוברות יחדיו: מומחיות במלאכת ההדפסה ותהליכי ייצור הספר, בקיאות בתולדות הספר ובסגנונות הכתב העברי בימים קדומים, בכתבי-היד של ימי-הביניים ובעידן הדפוס, רוחב-דעת, שאר-רוח והשכלה רבגונית, ידיעת התרבות היהודית, התרבות המערבית והמזרחית, רגישות לאמנות הפלאסטית, טוב-טעם ותפיסה אסתטית מעודנת. מיזוג סגולות אלו של אומן, אמן ותלמיד-חכם באו לידי ביטוי בספרים שד"ר שפיצר עיצב, הדפיס והפיק. ספרי תרשיש וספרים שונים אחרים שעוצבו בידיו עבור הוצאות אחרות הם הספרים היפים ביותר שנוצרו בארץ-ישראל. ד"ר שפיצר הפך את עיצוב הספר והדפסתו בארצנו לאמנות כלילת-חן. גישתו, העקרונות הטיפוגראפיים והאסתטיים שטבע, והספרים שעיצב והדפיס נעשו מופת לכל שוחרי אמנות הספר והדפוס, למעצבי ספרים ולמפיקיהם".

(מלאכי בית אריה, מתוך קטלוג "תרשיש", אפריל 1981)

התרמיל שלי פתוח

לִהְיוֹת רַצָּף, בְּשָׁעָה שֶׁאֶצְלְךָ רוֹעֶדֶת הָאֲדָמָה וּמִתְעַקֶּמֶת הָרִצְפָּה, לִבְרֹא רְצָפִים יְשָׁרִים וְיַצִּיבִים, מִשְׁטָחִים שֶׁל בָּלָטוֹת לִצְעֹד עֲלֵיהֶם. אַחַר־כָּךְ: לְהִתְרַכֵּז בְּשֶׁקָּרוֹב אֵלֶיךָ, רִבּוּעַ קָטָן שֶׁבֵּין רַגְלֶיךָ, לְשַׁנּוֹת אֶת צוּרָתוֹ, לְחַפּוֹת אוֹתוֹ, עוֹד מְעַט לִזְחֹל עַל הַבִּרְכַּיִם, לְהִצָּמֵד נָמוּךְ וְלֹא גָּבוֹהַּ.


שי מנדלוביץ', יליד ערד, 1987, חי בירושלים. נמנה עם המערכת-המייסדת של כתב העת ״עירובין״. זהו ספרו הראשון.

חדרים מלאים ספרים

"האלכימיה המסתורית של הספר" היא הציר המרכזי שסביבו נע הספר. לכאורה זוהי מסה מחקרית לבירור זיקת הגומלין המתקיימת בין מציאות לבדיה ברומן הקצר עד הנה של ש"י עגנון. למעשה, זהו סיפור בלשי מדוקדק ומתוחכם המקים לתחייה את "רפובליקת הספר היהודי-עברי" שפעלה בברלין ובלייפציג ממפנה המאה ה-20 ועד לעליית הנאציזם.

חדרים מלאים ספרים מתחקה אחר גורלם של ביבליופילים פלאיים, של מוכרי ספרים חמדנים, של אספנים ללא יורש ושל מסעות-הצלה בעקבות ספריות אבודות וקונטרסים וכתבי יד יקרי מציאות בהוויה המסויטת של גרמניה השקועה באימי מלחמת העולם הראשונה.

חיים באר נולד בירושלים ב-1945. ספריו: ספר השירים "שעשועים יום יום", הרומנים "נוצות", "עת הזמיר", "חבלים", "לפני המקום", "אל מקום שהרוח הולך" ו"חלומותיהם הראשונים", וספרי העיון גם "אהבת גם שנאתם – ביאליק, ברנר ועגנון – מערכות יחסים" ו"מזיכרונותיה של תולעת ספרים – מסעות בעקבות סופרים וספרים". פרופסור (אמריטוס) לספרות עברית באוניברסיטת בן גוריון בנגב.

----

נדפס במקביל גם במהדורה מיוחדת בת ש"י עותקים, בכריכה קשה, מנחת-שי לידידי המחבר ולידידי בית המכירות הפומביות "קדם" בירושלים. עשרה עותקים נכרכו ידנית בידי אמן הספר עדו אגסי וסומנו במספרים 1-10.

הגה והי

דממה. אֵלֶם הוא שפת היגון, האושר, החרדה והיראה. ״אַךְ אֶל אֱלֹהִים דּוּמִיָּה נַפְשִׁי״. השפה לשון המישור היא, ואילו בתהומות ובפסגות תחדל. ונותר אדם בשיתוק רוחו ובשתיקתו. באבל־פיו. ורק אנחתו לרוח. והכול דמ־מה.

הגה והי נמנה עם קבוצת פרסומים קטנה וייחודית פרי עטו של חוקר האמנות ד"ר גדעון עפרת, שאינה עוסקת באמנות ובמחקר, והוא חיבור הגותי-פילוסופי אינטימי ורגיש.

הגה והי הנו הספר הראשון של הוצאת "מנגד" אשר סודר באותיות רוממה-שפיצר.

והגעגועים סגורים בי

ספרה המבריק ומעורר ההשראה של נילי גולד עוסק בשנות הצמיחה הראשונות של יהודה עמיחי, המשורר האהוב, שמפעלו השירי זכה להכרה בינלאומית רחבה. גולד גילתה כמאה מכתבי אהבה, שעמיחי כתב בראשית דרכו, במשך כשמונה חודשים, אשר קיומם היה ידוע רק לו ולנמענת שלו. בעזרתם, ולפי גישה תאורטית חדשנית שפיתחה, גולד חושפת את כוח השרידה של שפת האם (הגרמנית) בשיריו של מי שנתפס ורצה להיתפס כמשורר הלאומי הישראלי.

הממצאים הארכיוניים, שחשיבותם למחקר עמיחי לא תסולא בפז והתובנות המהפכניות העומדות בבסיסו של והגעגועים סגורים בי, שגרסתו באנגלית ראתה אור ב-2008, שינו את האופן שבו קוראים היום את שירת עמיחי וגם את שירתם של משוררים וסופרים ישראלים נוספים שנולדו בארצות אחרות.

והגעגועים סגורים בי מרחיב ומעמיק את סוגת המונוגרפיה ומוסיף ממד חדש לדיון בגבולותיה ובמהותה של ספרות לאומית. עם זאת, הספר הוא סיפור חיים מרתק. גולד עורכת לנו סיור בלשי מאלף בעולמו הפנימי של משורר דגול.

(יגאל שוורץ).

נילי גולד היא פרופסור מן המניין לספרות עברית חדשה באוניברסיטה של פנסילבניה. מספריה: "לא כברוש, גלגולי אימאז'ים ותבניות בשירת יהודה עמיחי".

האוסף הבלתי נראה

את הנובלה האוסף הבלתי נראה (במקור: Die unsichtbare Sammlung) פרסם שטפן צווייג לראשונה בשנת 1925 והוא בן 44; סופר מפורסם ומצליח ואספן כתבי יד ותיק ומנוסה.

כולל אחרית דבר מאת מרון ארן, "סופר ואספן", על אוספיו של שטפן צווייג.

מתוך הספר:
שתי תחנות אחרי דרזדן נכנס לתא הקרון שלנו אדון מבוגר, בירך לשלום באדיבות, ובשעה שהרים את מבטו, הנהן שוב במפורש לעברי משל הייתי מכר ותיק. ברגע הראשון לא הצלחתי להיזכר מי הוא, אבל משנקב בשמו אגב חיוך קל, נזכרתי מיד: הוא היה אחד מנכבדי סוחרי הספרים העתיקים בברלין, ובימי שלום הייתי פוקד את חנותו לעתים קרובות וקונה ספרים עתיקים וכתבי יד מקוריים. תחילה פטפטנו על דא ועל הא. לפתע פתאום הוא אמר: "אני מוכרח לספר לך מאיפה אני בא עכשיו – זה הסיפור המשונה ביותר שנתקלתי בו בכל שלושים ושבע שנותיי כסוחר ספרים עתיקים".

הגדת היטלר

תרגום עברי ראשון להגדת היטלר (במקור: "הגדה די היטליר"), יצירה עממית שנכתבה בערבית-יהודית ברבאט שבמרוקו בשנת 1943 בקירוב. הגדת היטלר מתבססת על המבנה המסורתי של ההגדה של פסח, תוך שהיא יוצקת לתוכו את המסכת ההיסטורית של מאורעות מלחמת העולם השניה בארצות צפון אפריקה, מגוללת את סבלות היהודים מנקודת מבטם של יהודי מרוקו ומלמדת פרק מאלף – ממקור ראשון – בקורות יהודי המגרב בצל נוראות המלחמה.

באמצעות פירוש אלגורי מורכב, הסב המחבר את סיפור גאולתם של בני ישראל ממצרים לסיפור הצלתם של יהודי צפון אפריקה מפלישת הנאצים בעקבות ניצחונן של ״בעלות הברית״: ״לפיכך אנחנו חייבים / להודות לרוסיה / להלל ולשבח את סטלין / להדר את האנגלים / לפאר את אמריקה / לרומם ולעלה את הגוליסטים / ולקלס את דה-גול / שגילה עוצמתו לאבותינו ולנו / בכל הנסיונות האלה. / הוציאונו בעלות הברית מעבדות לחירות / ומאזעקה לריקוד / ומהגבלה של אפלה / לאור גדול / ונאמר לפניהן הללויה״.

מהדורה דו-לשונית, עברית-אנגלית, עם פקסימיליה של המהדורה המקורית ושני מאמרים המרחיבים אודות ההגדה ואודות הרקע לכתיבתה.

ספר רפאל וייזר

ספר רפאל וייזר מקבץ בתוכו שלושה-עשר מחקרים חדשים, הניזונים מטקסטים עלומים ומחומרי ארכיון נדירים. המאמרים נכתבו בידי טובי המלומדים בתחומם, והם עוסקים בכתבי יד עבריים, באוספים ארכיוניים וביצירתו של הסופר ש"י עגנון. על שלושת אלו עמדה פעילותו רבת השנים של רפאל וייזר (2019-1944), ביבליוגרף וחוקר רב תחומי, שלזכרו ספר זה רואה אור.

המניפה הרחבה של מקומות וזמנים שמהם הגיעו הטקסטים הנפרשים כאן לפני הקורא לראשונה, מעוררת השתאות נוכח עוצמתן של המלה הכתובה ושל האות המודפסת. זו, באה לידי ביטוי דווקא בפרטים הקטנים, החבויים מן העין, המצטרפים יחדיו לתמונה עשירה וכוללת.

רפאל (רפי) וייזר היה מבכירי הארכיונאים והספרנים בישראל, אספן ואיש אשכולות. בשנת 1971 הצטרף לסגל עובדי בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי, ומאז ועד יום פטירתו מילא במוסד זה שורה ארוכה של תפקידים חשובים.

המאמרים בקובץ זה נכתבו לכבוד יום הולדתו ה-75 בידי קבוצת מלומדים מקרב ידידיו. בעיצומה של מלאכת הדפוס, נפטר לפתע רפאל וייזר והם רואים אור לאחר לכתו, כמנחת זיכרון ליודע ספר מופלג ורֵעַ אהוב.

בהשתתפות: יעל אוקון, חיים באר, מלאכי בית-אריה, אלכסנדר גורדין, ברכה דלמצקי־פישלר, אפרים ווסט, גיל וייסבלאי, חוה טורניאנסקי, דן לאור, יונתן מאיר, ראובן מירקין, רחל משרתי, יוסף סאקס, שלמה צוקר, איריס פרוש.